יום שני, 6 באוגוסט 2012

חוויות מהחווה האקולוגית חווה ואדם- קהילת מזון טוב

נסענו במכונית כל המשפחה,שלושה ילדים קטנים.יצאנו מהעיר הגדולה.
 בעודי מנסה לתאר להם את המקום שאנחנו הולכים לבקר בו בפעם הראשונה, שאלה אותי בתי בת ה-6 בקול חרד ,"מה ,אין לילדים שם צעצועים ומשחקים? לא משעמם להם?" (איך מהסבר על מקום טבעי ואקולוגי היא הגיעה למסקנה הזו??) נכנסנו לאזור שומם וניכר שיד אדם לא הייתה בו לא כל שכן גרה שם...ככל שהתקרבנו דומה היה שאנו מתרחקים מכל ציוויליזציה אנושית וכנראה טעינו בדרך... סיפרתי לילדיי שבחווה זו גרים אנשים שחיים בטבע כמו שפעם חיו אנשים...שמשתמשים באנרגיה ירוקה כדי לחיות. אין שם טלוויזיה או מחשב...(לא מחוברים לחשמל של חברת החשמל) החשמל שם מיוצר מאנרגית סולארית, השרותים ללא ניאגרה ומים, ולא משתמשים בחומרים שאינם טבעיים או כאלה שלא יד אדם ייצרה.לדף הפייסבוק תזונה בריאה לילדים
ראיתי שהם מתקשים להבין ומה שעניין אותם זה מה הם הולכים לעשות במקום הזה. ו"אם נעבור לגור שם,אוכל להביא את המשחקים שלי"? מאמי,אף אחד לא הולך לגור שם,אנחנו רק נוסעים לבקר ולראות משהו אחר...."כן אבל אם אם נעבור אז אוכל לקחת את הבובות שלי לפחות?" היא לא הרפתה...
כשהגענו למקום, קיבלו אותנו אנשים בכניסה וגיליתי שאין מה לעשות גם אנשים שחיים בטבע צריכים להתפרנס,נפרדנו מ80 ש"ח לכל המשפחה ונכנסנו. מיד בהמשך עמד דוכן קטן שהציע גלידה על בסיס קשיו וחלב שקדים ללא מוצרי חלב. היה ברור שגלידה כזו אין לי בעיה שילדיי יוכלו כל יום....,הילדים שלא התעמקו ב"אותיות הקטנות" ונפלו ברשת הויזואליות המפתה של הגלידה הבריאה דרשו ממנה ומיד. כמובן שהסכמתי. כל אחד קיבל כדור קטן וצנוע של וניל פצפוצים ואנחנו נפרדנו מ עוד 70 ש"ח!! חייבת לציין שטעמה היה משובח והותיר טעם לעוד(ככה זה כשמשלמים הרבה ומקבלים קצת-מעריכים יותר!)הילדים אגב נהנו ממנה אף הם.

 מה עכשיו? מה עושים קודם? לידינו נפרש שוק קטן של מוצרים ומזון צמחי אורגני,ומולנו עמד לוח גדול עם פירוט הפעילויות ומיקומן. את הסיור המקומי עם הסברים על המקום פספסנו, (כבר סיבה לביקור נוסף) אז הלכנו לחפש פעילות לילדים. בבקתה קטנה התקבצו שלל ילדים קטנים סביב שולחן ארוך וציירו על מנדלה. מסתבר שילדים מאוד אוהבים את זה. בתי ישר מצאה את מקומה וציירה את מרכז היקום שלה (הנפש שלה?) על מה שלנו נראה חתיכת נייר בצורת עיגול...ציירה, צבעה והיתה מרותקת למלאכה. הבקתה היתה כולה עמוסה בחומרים שאנחנו היינו מזמן משליחים לפח וחבל...שקיות ניילון,גלילי נייר ריקים,חבלים,חוטים ועוד חומרים שנאספו  מהסביבה הקרובה. דבר לא מלוטש  או מיופייף.
המשכנו לבקתת האדמה שם הכינו ילדים עבודות מחימר. ילדיי בגילאי שנתיים עד 7 נהנו להתעסק עם החומר הכיפי הזה ולהפוך אותו למה שלבם הכתיב להם באותה השנייה. הרבה זמן לא ראיתי אותם שלווים ורגועים במשך יותר מ 10 דקות בלי להאשים את הטלויזיה או המחשב. נחת. אותו מקום גם אני מצאתי תעסוקה (מי היה מאמין שגם אני יכולה  להתחבר לצד היצירתי שלי ...). בעוד בעלי "מלכלך" את ידיו בחימר הנעים, הבטתי מהצד מתרשמת מהיצירות  ובעצם שקועה בהכנת שלל שקיקי בד ריחניים עשויים כולם מצמחים יבשים דוחי חרקים (גרניום,לענה), לארונות...יצירתית אך חייבת למצוא גם את הפרקטיקה. 
לדף הפייסבוק תזונה בריאה לילדים
את הילדים היה קשה להזיז משם, ("מה אין שם צעצועים")בכל זאת באתי גם לשמוע הרצאה אחת או שתיים... אבל אין סיכוי. הבטן החלה לקרקר הולכים לאכול. השוק הציע דוכן עם מאכלים טבעוניים לא מבושלים מה שקרוי RAW FOOD . הזדמנות מעולה להכיר טעמים חדשים,להתנסות.(אין כל כך ברירה כשזה בעיקר ורק מה שיש).
שייק ירוק עם מזונות על - 25 ש"ח לכוס 200 מ"ל נגמר בכמה שלוקים.אנוכי ובתי הקטנה שתינו בגמיעה בהנאה גדולה!
צלחת עם אטריות זוקיני עם שקדים מגורדים מעל כמו פרמז'אן, מנה קרה הייתה טעימה אף היא. 20 ש"ח למנה קטנה.
היתה שם פיצה מנבטי כוסמת, המבורגר מבורגול ועוד דברים שאפשר למצוא רק כאן.
יצאנו מהארוחות הקטנות בתחושה שזה לא בדיוק שאוכל בריא שווה לכל כיס...
 כאן תקבלו ארוחה בריאה אמנם אך דורשת תמורה גדולה מדיי לטעמי. בסופו של דבר הסתכם הבילוי שלנו ב-450 ש"ח כולל הכניסה,  ואחר כך כמנהג המקום זרקנו את הזבל האורגני לפח ואת הצלחות שטפנו לשימוש חוזר...היתה שם גיגית גדולה עם מים ועוד אחת עם מים וסבון.לאחר הטעימות המעניינות, יותר שלי ושל בעלי מאשר של הילדים שהסתפקו באבטיח, כוס לימונדה וכדור תמרים (הגלידה מזמן נספגה ונשכחה),היה צורך להתפנות. בשירותים המחוכמים של דרך הטבע יש אסלה והוראות שימוש. לאחר התרוקנות יש לשפוך נסורת מעל. כפי שהבנתם יושבים אומנם באסלה אך זה נופל ישירות לאדמה. צואת האדם שנאספת בבור אטום עוברת חימום בקטריאלי,מתפרקת במשך שנה והופכת לדשן איכותי לעצים ושיחי סרק.כך נחסך כסף רב למערכות הטיפול של העיריות,מים רבים, חשמל והפסולת הממוחזרת כמעט ברובה, הופכת למשאב יקר ערך. כך מיישמים האנשים בחווה את המחזוריות של הטבע תוך ניצול מושלם של התוצרים הטבעיים של הסביבה. חוק שימור אנרגיה אפשר לקרוא לזה. רק לחשוב על זה זה מדהים לא?
כמה טיפוח לסביבה ומינימום אם לא אפס פגיעה בה.


קינחנו בהופעה מקסימה של ליאת אחירון ההיא מערוץ הילדים. לבבית וחיכנית מתמיד.
לפני שפרשנו לביתינו עוד הספקנו לשמוע חלק מהרצאתו המעניינת של אורי מאיר ציזי'ק על איזשהו נושא ברוח המקום.כשהגענו הוא לא הפסיק לענות על שאלות, הקהל הסקרן שאל בכל עניין, מה דעתו על מוצרי חלב, על החברה ההסטורית ויחסה לבשר ועוד ועוד. אבל גם שם לא הספקנו להנות יותר מדיי כשזווית עיני קלטה את בתי בת השנתיים עומדת ערומה מסביב לבריכת מים כשסביבה חגים  עשרות דאבורים גדולים והיא לא זזה ולא מתרגשת מהם כלל. טבע טבע אבל דאבורים חגים מעל גופה החשוף של בתי? אז מסתבר שגם הם רוצים לחיות והם לא מאימים עלינו אם אנחנו לא נאיים עליהם. ואני נפטרתי מעוד פוביה שלי סתם כך...

חוויה משפחתית חשובה, מהנה ומרחיבת אופקים. ממליצה לבוא לבקר אך אל תשכחו להצטייד באוכל מהבית והרבה מים...

כל הפעילויות, ההרצאות המרתקות שלצערי לא נכחתי בכולן,הפעילויות המגוונות והכפיות שהיו לילדים,ההופעות היפות וכל מה שהיה שם היה כולו פרי הפקת מחשבת של קהילת מזון טוב בראשותה של עינת רן. 

החווה אף היא מארגנת פעילויות וסיורים בה בחגים וימי שישי וזאת ניתן להתעדכן באתר של חוה ואדם-חוה חקלאית במודיעין

ואני אמשיך לעקוב אחר אירועים נוספים שלכם,

נירית פרידלנדר
נטרופתית ומטפלת בצמחים
יעוץ וליווי תזונתי און ליין לחיים בריאים!

לדף הפייסבוק תזונה בריאה לילדים

תגובה 1:

  1. תודה על הכתבה נהדרת...
    הקישור של קהילת מזון טוב לא עובד...
    www.gfood.co.il

    השבמחק